איפה הילד?

דמיינו את הסיטואציה הבאה: יש לכן ילד בן 3, הוא צריך לעבור בדיקת דם סטנדרטית ואתן הולכות איתו לקופת החולים. שם, אומרת לכם האחות בכניסה שהרופא עדיין לא הגיע, לכן, תשאירו את הילד עם כל שאר הילדים המחכים ותלכו לעבודה כי הנוכחות שלכם מפריעה, הילד יעבור את בדיקת הדם בהמשך היום בלעדיכן ועוד כמה שעות תחזרו לקחת אותו. הייתן מסכימות? ברור שלא. למה לא? כי זה מופרך ומזעזע ואולי אפילו לא חוקי. לעולם לעולם לא נשאיר את הילד שלנו בלעדינו במקום שהוא לא מכיר ובטח שלא נעשה זאת כשהוא צריך לעבור פרוצדורה רפואית כואבת.

אז למה מיד לאחר הלידה זה בסדר?

כשאנחנו בהריון אנחנו עושות הכל כדי לספק לעוברים שלנו את הטוב ביותר, כך גם מהרגע שאנחנו חוזרות עם התינוקות מבית החולים הביתה. נגן עליהם בכל מחיר, נשמור עליהם מכל משמר ובוודאי שלא ניתן לאף אחד שאינו מאוד קרוב אלינו לגעת בילדים שלנו. אז מה קורה שם בשלושת הימים האלו בבית החולים לאחר הלידה שגורם לנו להתנהג אחרת? מהו אזור הדמדומים הזה שגורם לנו לקבל בהכנעה ולעיתים אפילו בשלווה את העובדה שבערך שעה לאחר הלידה, נפתחת הדלת ואחות תינוקייה נכנסת ומודיעה ש"עבר הזמן, אני צריכה לקחת את התינוק". מדוע איננו קופצות ומודיעות לה ש"על גופתי המתה מישהו ייקח ממני את הילד הזה"?, מדוע ברור לנו שבלילה התינוק שלנו צריך להיות בתינוקייה ולא לידינו? מדוע אנחנו מתנצלות כשאנחנו מאחרות "להחזיר" אותו לשם? "להחזיר" כאילו לשם הוא שייך מלכתחילה ואנחנו רק לווינו אותו לפרק זמן מוגדר ומוקצב.

מרבית הנשים שדיברתי איתן על כך בשנים האחרונות טענו בפניי שהן היו מותשות מהלידה או משעות רבות של צירים וחשבו שאם התינוק יישאר איתן הן לא תצלחנה לישון ולהתאושש ובכך תיפגע יכולתן לטפל בו. האמת היא שההפך הוא הנכון! מחקרים מוכיחים שהאמהות הכי עייפות לאחר הלידה היו אלה שהופרדו מהתינוקות שלהן ולא שהו איתם בלילות. נתון מפתיע? לא ממש. אם חושבים על הפעילות ההורמונאלית שמניעה את כל תהליך הלידה, קל יותר להבין שמבחינה פיזיולוגית, הורמונאלית ומנטלית הגוף שלנו זקוק לולדות שלנו לאחר שילדנו אותם. בטבע האם לא תימצא עם הגור שלה לאחר ההמלטה רק אם משהו נורא קרה לו. האם האנושית יודעת ששום דבר רע לא ארע לתינוק שלה כשהוא בתינוקייה אך הגוף שלה לא יודע זאת! לכן היא לא תצליח לישון טוב כשהוא לא לידה, כאבי הלידה שלה יורגשו ביתר שאת ויציקו לה, היא תהיה "מצוברחת" והסיכוי שלה לפתח דיכאון שלאחר לידה יעלה. כל זה רק בגלל שהיא הופרדה מה"גור" הפרטי שלה.

אני חושבת שהסיבה לכך שהתינוקיות עדיין מלאות בתינוקות, היא פשוט בגלל שהן שם. התרגלנו אליהן. גדלנו לתוך הידיעה שהן קיימות, חלק אינטגרלי מבית החולים. זה ברור לנו מאליו כי זה מה שחונכנו עליו. ראינו בכל הסדרות האמריקאיות איך מראים את התינוק לסבא ולסבתא דרך חלון הזכוכית עד ששכחנו לעשות את הדבר הכי חשוב בהורות: לשאול את עצמנו האם זה מתאים לנו. להטיל ספק. אנחנו מסכימות שיפרידו אותנו מהתינוקות שלנו לאחר הלידה רק בגלל שכולם עושים את זה. לרגע לא חשבנו על המשמעויות של ההפרדה הזו. תשאלו את עצמכם מה הייתן עושות אם הייתן רואות שהתינוק שלכן הוא היחידי בתינוקייה. היחידי! כל שאר התינוקות נשארים אצל אמהותיהן כל הזמן. האם עדיין הייתן משאירות אותו שם? הנה התשובה שלכן.

והתינוק עצמו? מה עובר עליו כשהוא בתינוקייה? אז הנה: מחקר חדש שמתפרסם בימים אלו מוכיח את מה שידענו שנים: רמות המתח של התינוק הקטן מוכפלות בזמן שהוא רחוק מאמו. פי שניים מתח מתינוק שצמוד לאם. זה המון. למתח יש השפעה אדירה על הגדילה וההתפתחות של התינוק, היום כבר יודעים כי הורמוני מתח (stress hormones) שמופרשים באופן מוגבר בגיל צעיר יכולים לעכב התפתחות פיזית באופן משמעותי ובלתי הפיך ( וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ההשפעה הרגשית שיש להפרדה הזו על נפשו הרכה של התינוק). "הוא נראה ממש בסדר, כל הזמן ישן ואם הוא בוכה ישר קוראים לי" – זה המשפט אותו אני שומעת לרוב. אמהות יקרות, אל תתנו לתינוק הישן להטעות אתכן. שינה אינה אינדיקציה לנינוחות ולשלווה. שינה היא הדרך של התינוק לשרוד את רמות המתח והחרדה שבהן הוא שרוי, המונח המקצועי הוא: shut down. התינוק "מכבה" את עצמו משפע הגירויים שסביבו ושוקע בשינה עמוקה שיכולה להסב לו נזק גדול או לכל הפחות התחלה לא פשוטה של החיים (מחקרים מראים שתינוקות ששהו בנפרד מאמהותיהן התקשו יותר ביניקה וינקו פחות זמן במצטבר מכאלו ששהו בביות מלא).

כדי שגם האם וגם התינוק יתחילו את החיים המשותפים ממקום שלם, נעים, אחראי ובריא עליהם להישאר ביחד באופן רציף לאחר הלידה ולהיפרד רק אם המצב הרפואי של אחד מהם מחייב זאת.  יום יבוא וניזכר בתינוקיות בבתי החולים כפי שאנו נזכרים היום בתקופה בה היתה נהוגה בקיבוצים הלינה המשותפת. לא נבין איך חיינו ככה ולא הפסקנו את זה קודם.

סיון טמיר משגב's picture
X
Enter your לנסינו username.
Enter the password that accompanies your username.
Loading